מלך, מלכם.

- שמותיו או כינויו של אלהי בני עמון . לפי המסופר במל"א יא'ז' בנה שלמה במות לכמה אלים זרים ובכללן גם במה למלך שיקוץ בני עמון . אבל באותו הפרק מכונה האל הלאומי של כני עמון מלכם ( מל"א יא'ה'לג ; השבעים גורסים : למלכם' גם כפסוק ז ' ( וכך הוא מכונה גם במל"א כג'יג . ייתכן ששם זה נזכר גם בסיפור על כיבוש רבת בני עמון' בכתוב : ויקה את עטרת מלכם מעל ראשו ומשקלה ככר זהב ( שמ'יכ יב'ל ' ( שכן לדעת רוב הפרשנים לא היתה עטרת זו על ראשו של המל ך' אלא בראש פסלו של האל המכונה מלכם' שהרי אין אדם יכול לשאת על ראשו בקביעות משא כיכר ( כ 30 ק"ג ;( וע"ע כתר ועטרה . ועוד אפשר ששמו של מלכם נזכר ככתוב : הנשבעים להי והנשבעים במלכם ( צפי א'ה . ( מעניין הכתוב ברור שהכוונה לאל נכרי ' או כלשון רד"ק : לעבודה זרה שהמליכוה עליהם ; וקרוב לשער שהכוונה לאל שהיה מכונה בכינוי זה' היינו למלכם' וכך גרסת . v-, 7 השבעים גורסים כאן : מלכם' מלך שלהם' אבל כתב יד אחד של תרגום השבעים מביא בשם "המתרגמים האחרים" ( עקילס' סומכוס' תיאודוטיון ; על סמך ההכסאפלה ) את הגרסה מולך : . Mokox  אל הספר
מוסד ביאליק