מיתות בית דין.

- נא ] המונח מיתות בית דין מקורו במשנה : ארבע מיתות נמסרו לבית דין' סקילה שרפה הרג וחנק ( סנה' ז'א ) ובסמיכות למשנה זו בא פירוט של חייבי כל אחת מאלו ארבע המיתות' ואף תיאור ביצוען . שיטה זו שונה מיסודה מדרך ספרי החוקים הקדומים של המזרח . אלו אינם מייחדים דיון רצוף וממצה לשאלת הוצאתם להורג של חייבי מיתה' אלא אומרים את הדין שהחוטא חייב מיתה' ורק לפעמים הם מוסיפים כיצד להמיתו . כן מצינו בחוק חימורבי עשרים וחמישה סעיפים' הנוקטים בלשון הסתמית' שעובר עברה מסוימת יומת ( סעי ' ( 230 ' 229 ' 210 ' 130 ' 116 ' 109 ' 34 ' 33 ' 26 ' 22 ' 19 ' 16—14 ' 11—6 ' 3—1 אבל לא נאמר באיזה אופן יש להמיתו . אבל עשרה סעיפים גוזרים על מיתות ומפרשים אותן : שמשליכים את האשם למים' היינו שמטביעים אותו ( סע' ' 133 ' 129 ' 108 ' ( 153 ' 143 ששורפים אותו באש ( סע' ' ( 157 ' 110 ' 25 שזוקפים אותו על שיפוד ( סע' ' ( 153 שקושרים אותו לשוורים בשדה והם מושכים אותו אילך ואילך ( סע' ( 256 ועוד בשני סעיפים נגזר לתלות את האשם' כנראה לאחר הריגתו ( סע' . ( 157 ' 25 כיוצא בזה אף דיני התורה תופסים על פי הרוב לשון סתמית' כגון מות יו...  אל הספר