— נא ] מצוות המילה . מצוות המילה ניתנה לאברהם כפי המסופר בברי יז'ט יד' וכתוב זה גם מונה את פרטיה של המצווה ( עי' לקמן . ( עוד אנו למדים על המילה ממעשה חתן דמים ( שמ' ד'כד כו ; וע"ע ' ( ממעשיהם של שמעון ולוי אשר כפו את המילה על אנשי שכם ( בר' לד'יד כה ' ( וכן מיהושע שמל על פי מצוות הי את העם הנכנסים לארץ ( יהו' ה'ב ט . ( מצוות המילה נזכרת גם אגב חוקת קרבן הפסח ( שמ' יב'מג מט ' ( שהתורה מניחה שכל ישראל שנצטוו על הפסח נימולים הם' וגם לגרים ועבדים היא מתירה לאכול מן הפסח בתנאי שיימולו ; וכן אמורה המצווה למול כל זכר ביום השמיני ללידתו בוי' יב'ג' בכלל החוקים שבעניין לידת זכר ( ע"ע לדה . ( במקרא מעידים כמה לשונות שאולים על חשיבותו של מנהג המילה' כגון : למול את ערלת הלב ( דבי ל'ו ; ירי ד'ד ; ועוד . ( הכתוב העיקרי העוסק במצוות המילה ( ברי יז'ט יד ' ( מונה בה פרטים אלה : ( א ) למול כל זכר מזרע אברהם ( שם'י ;( ( ב ) למולו ביום השמיני ללידתו ( שם'יב ;( ( ג ) למול גם את העבד' בין שהוא יליד בית ובין מקנת כסף ( שם'יג ;( ( ד ) מי שלא נימול ענשו כרת ( שם' יד ; וע"ע כרת . ( מסתבר שהחובה למול את התינוק ח...
אל הספר