— המטבע הוא חררה של מתכת ( דיסקית או גוש , ( שטהרה מסוים ומשקלה מסוים' וטבוע בה חותם' דרך כלל גושפנקה של הרשות' המאשר את משקלה וטהרה' והוא משמש אמצעי של תשלומים . ראויה לציון העובדה שעמי התרבות של המזרח הקדמון הגיעו לחיי כלכלה ומסחר מפותחים בלי להיזקק למטבע' שהוא המצאה מאוחרת מסוף המאה החי לפסה"נ' ולארץ ישראל הגיע רק בסוף התקופה המקראית . גם קודם להמצאת המטבע היו משתמשים במתכת ( נחושת' כסף או זהב ) לתשלום בעד סחורה ועבודה' ולצורך חישוב ערכו של דבר במשא ומתן אף קבעו יחידת חישוב של מתכת בעלת משקל קבוע . ואכן השם כסף ( היא המתכת המקובלת במשא ומתן בעולם המקרא ) משמש במקרא גם במשמעות של המתכת וגם במשמעות של מעות סתם' כדומה למלה kaspu באכדית ובדומה למלים המציינות את מתכת הכסף בלשונות אחרות . נא ] הכסף ושיטת חישוב אמצעי התשלום לפני המצאת המטבע . — ( 1 במצרים כבר היו משתמשים בימי הממלכה העתיקה לצורך חישוב במשא ומתן ביחידה של נחושת בעלת משקל מסוים' שנקראה דבן 91 ) גרם ' ( והיא התחלקה לעשר יחידות שנקראו קדת . את ערך הסחורות חישבו ביחידות הדבן' אבל התשלומים לא נעשו במתכת דווקה , אלא עתים בסחורות ...
אל הספר