— כתוב בדבי כה'יא יב : כי ינצו אנשים יחדיו איש ואחיו וקרבה אשת האחד להציל את אישה מיד מכהו ושלחה ידה והחזיקה במבושיו וקצותה את כפה לא תחום עינך . לדין זה יש להקביל את הסעיפים 8 ' 7 של החוק האשורי ' לוח א . וזו לשונם : כי תשלח אשה ידה באיש ונקרבה למשפט' שלושים מנה עופרת תיתן ויכוה עשרים מכות ( סע' . ( 7 כי יהיה ריב ושיחתה אשה אשך איש וקצות אחת מאצבעותיה . ואם יחבוש הרופא את האשך' ודבקה הדלקת גם באשך האחר' או כי שיחתה גם את האשך האחר במריבה נ [ ... יה ייעקרו ( סע' . ( 8 לשונו הקצרה של סעיף 7 יש לפרשו על פי מה שמפורש בסעיף ' 8 היינו אשה ששלחה את ידה במבושי איש ולא השחיתה את אשכו דינה קל מדין מי שהשחיתה . הסבר זה יש לו סיוע גם מדין התורה , שאינו תולה את עונש האשה בנזק שהזיקה לגופו של האיש אלא נוקט אף הוא בלשון שליחת יד . משמעותם של הסעיפים 7 ו 8 מוסיפה ומתבררת מתוך סעיף , 9 שעל פיו איש שנגע בערוות אשה נענש בקיטוע . מכאן שהחוק האשורי חושב גם את מעשה האשה בעיקר עברה על ערווה , אף כי קבע את ענשה על פי הנזק שהזיקה לגופו .
אל הספר