כמרים.

— בשלושה מקראות באה המלה כמרים ככינוי לסוג של כהנים לעבודה זרה : במל"ב כג'ה' בפרשת הטיהור של יאשיהו לאחר שנמצא ספר הברית ; בהו' י 'ה' בדברי תוכחה על עבודת העגלים ; ובצפי א 'ד' בנבואה על הכרתת שאר הבעל ושם הכמרים . במל"ב ובצפניה נזכרו הכמרים בסמיכות לעבודת הבעל וצבא השמים . המלה שאולה כנראה מן השימוש הפולחני של עמים אחרים' שהרי היא באה בכתובות כנעניות' ארמיות' תדמו ריות ונבטיות . במכתבי העדה היהודית שביב אל הפחה הפרסי במצרים השם כמרים אמור על כהניהם של אלהי מצרים ( קאולי מסי ' 13 שוי ; 15 מסי ' 25 שוי 3 ואילך ; מס' ' 30 שוי ' ( 5 ואילו בסורית של ארץ ישראל ובבל משמעותו כהן סתם . אולברייט העיר על שימושו של השם kumrum בתעודות האשוריות מקפדוקיה לציון סוג של כהנים כמונח נרדף V pashishu האכדי . kumrum-n של האלה , Kubabat הנזכר בתעודות קפדוקיה' הוא לדעתו אבטיפוס xvPrjPogbv שבתקופה הקלאסית ; מלה זו שימשה בשתי הוראות : של כהן האלה קיבלה' וגם של סרים' ואפשר שגם במקרא ובכתובות הכוונה לכהנים סריסים . הנחה זו יש בה כדי הסבר לכתוב הסתום שבהוי י ' ה' האומר שהעם יתאבל על כבודו ( כלומר בניו ' ( שגלה ...  אל הספר
מוסד ביאליק