כליות.

— כליותיה של בהמה נזכרות כמה פעמים בדיני קרבנות' כיון שהן מוקטרות על המזבח בקרבנות שאינם נשרפים כליל ( שמ' כט'יג ; וי' ג'ד ; ט'י ; ועוד . ( עם הכליות נזכר לעתים קרובות החלב שעליהן' והלשון חלב כליות בא גם בהוראה מושאלת של החלק הטוב והשמן שבתבואה או במאכל ( דב' לב'יד ; יש' לד'ו . ( הפגיעה בכליותיו של אדם היא' בלשון מליצית , סימן לפגיעה קשה ואכזרית ביותר ( איכה ג'יג ; איוב טז'יג ; יט'כז . ( אפייני למליצת המקרא הוא השימוש בכליות כסמל לחיי הרגש של האדם' לרגשות המתעוררים בעמקי נשמתו . שימוש זה משותף לכליות ולאברים פנימיים אחרים' שהחשוב שבהם הוא הלב ( ע"ע . ( לפיכך נזכרו בהקבלה ללב ( תה' כו'ב ; ועוד ) או בצירוף האפייני כליות ולב ( ירי יא'כ ; יז'י ; כ'יב ; מש' ז'י . ( בשלושה כתובים משמשות הכליות בפני עצמן כסמל לחיי הרגש ( יר' יב'ב ; תה' טז'ז ; קלט'יג . ( בכל מקום שנזכרו הכליות מתכוון הכתוב דווקה לרגשותיו של אדם' ולא לשכלו ( בניגוד ללב' הנחשב גם למקום מושבו של השכל' ע"ע לב . ( מכאן התפתח הלשון יסרוני כליותי ( תה' טז'ז ' ( המלמד על הבנה מעמיקה של חיי הנפש של האדם .  אל הספר
מוסד ביאליק