כלב.

— א ) בן יפונה' ממטה יהודה ; מן המרגלים ששלחם משה ממדבר פארן לתור את הארץ ( במי יג'ו . ( רק הוא ויהושע בן נון לא הוציאו דיבה על הארץ , והם היחידים מן המרגלים שלא נגזר עליהם למות במדבר ( במי יד'ל'לח ; כו'סה ; ועוד . ( בפרשת המרגלים מוטל על כלב התפקיד הראשי ולמעשה לא תרו המרגלים אלא את נחלתו של כלב . ' הם עלו מן הנגב להר יהודה' והמקום האחד בכנען ששהו בו המרגלים לפי הסיפור הוא חברון וסביבתה ( במי יג'כב העיר' ( שהיתה לכלב לנחלה . הכתוב שנאמר בו שתרו המרגלים את הא רץ ממדבר צין עד רחוב לבוא חמת ( במי יג'כא ' ( שייך ככל המסתבר לשלב משני בהתפתחותו של נוסח הסיפור ; גם לפי במי לב'ט' ודבי א'כד' הגיעו המרגלים רק עד נחל אשכול ( ע"ע ) שליד חברון' היינו שלא תרו המרגלים אלא את הנגב ואת הר יהודה עד לחברון . גם דברי המרגלים על ילידי הענק שראו בארץ ( במי יג'כח ' ( מכוונים הם עם מה שסופר קודם לכן על ילידי הענק שבחברון ( שם שם' כב ' ( וכלב לבדו הוא המתנגד לדברי המרגלים וקורא את העם לעלות ( פסי ל . ( בפסוקים המזכירים את כלב ויהושע כאחד' לא נאמר אלא דבר זה' שהם יבואו אל הארץ ולא ימותו במדבר ( יד' ל'לח ' ( ו...  אל הספר
מוסד ביאליק