כושן.

— עם' או איגוד שבטים נודדים ונודדים למחצה' הנזכר בתפלה לחבקוק הנביא : תחת און ראיתי אהלי כושן ירגזון יריעות ארץ מדין ( חבי ג'ז . ( התקבולת' אהלי כושן // יריעות ארץ מדין' מעלה על הדעת את הסברה' שכו שן איבו אלא שמו הארכאי של מדיין ( ע"ע ) או שמו של אחד העמים' שהיה קשור במדיין קשר אמיץ . שתי קבוצות שבטים שנקראו בשם כושו pram ידועות מכתבי המארות המצריים מסוף המאה הי"ט לפסה"נ' היינו מרשימת הארצות' הערים והשבטים שבארץ ישראל' בסוריה ובאזורי הספר של ארצות תרבות אלו . כיון שבמקור זה הן נזכרות בצדן של שתי קבוצות השבטים שותו = ) שת' שמה העתיק של מואב' במי כד'יז ; וע"ע ' ( סובר אולברייט שהכוונה לשבטים שהתגוררו בדרום עבר הירדן המזרחי . מן הראוי גם לציין שארץ ששמה דרום כושו ( חינתו כש ) נז כרת — בצדם של רתינו ( ארץ ישראל וסוריה ' ( קדם ( המדבר  אל הספר
מוסד ביאליק