כוס.

— כלי שתייה קטן ( קטן מן הגביע . ( הוא עשוי מחמדים שונים , כגון חרס , לשימוש דלת העם ( שמ"ב יב'ג ; יחי כג'לד ;( נחושת ( קאולי , 61 ; 1 'שו מחירה שקל כסף ;( כסף ( שם , שם יד'יג' 4 , ;( זהב ( אוגרית , J 38-36 , , II AB יר' נא'ז ;( בתקופות מאוחרות נפוצה היתה גם כוס הזכוכית . מקורה של המלה האכדית guziu הוא כנראה מן השומרית , ופירושה כוס קטנה , על פי רוב עשויה נחושת ( לנגדון ;( באשורית מצויה גם המלה ; kasu בכתבי אוגרית כס ( ברבים כסם ) ובפיניקית כנראה קס ( ברבים קסם . ( המלה ^ " באה גם בארמית : כסא וכס ( ברבים בסין , ( ובערבית . ^ ייתכן שיש ללמוד על צורתה הרגילה של הכוס מתיאור הים שבמקדש שלמה : ושפתו כמעשה שפת כוס פרח שושן ( מל"א ז'כו ; דה"ב ד'ה , ( כלומר : כלי ששפתו מופשלת . prf ? לעתים אין לכוס רגל כלל , והיא נישאת על כף היד ממש : ואתן את הכוס על כף פרעה ( בר' מ , יא , כא . ( דרך זו של החזקת כלי שתייה שכיחה בתמונות קיר ובהרבה מצבות מצריות , כנעניות ואשוריות ( ע"ע כסא . ( צורת הכוס היסודית השכיחה בכל החפירות מתקופות שונות היא קערית שקטרה 8 ס"מ בקירוב' והיא משתנה בפרטים בבסיס או בשפה . בשיר...  אל הספר
מוסד ביאליק