כבל, כבלים.

-כינוי זה לשלשלאות או לחפצים דומים' ששימשו לקשירתם של בני אדם' בא פעמיים במקרא : תה' קה'יח ; קמט'ח' ותדיר ממנו השם זקים ( אזקים ) המציין אותו החפץ ( ע"ע זקים . ( השם כבל שכיח בלשון חכמים' וגם בארמית ובסורית' ואפשר שאף באכדית הפועל kabaiu משמש במשמעות אסירה וקשירה . הכבלים שנזכרו בתהי קמט'ח' הם כבלי ברזל' ובתהי קה'יח' באה המלה ברזל בהקבלה לכבל . לפיכך אפשר שבלשון המקרא נתייחד השם כבל לשלשלאות של ברזל' ואילו השם זקים מורה על שלשלאות בכלל ; אלא שאין ראיה חותכת לכך . זקים וכבלים משמשים במקרא כסמל מוחשי לשבי ביד אויב . ובתה' קה'יח' משמש הכבל כסמל העבדות ( בתעודה בבלית נזכר עבד שהושם באזקים על שמרד באדוניו . ( גם ירמיהו נאסר בזקים כשהיה חבוש בבית הכלא ( יר'מ'א . ( תיאורים של שבויי מלחמה האסורים בכבלים שכיחים בתמונות ובתבליטים שנשתמרו מבבל וממצרים הקדומות' וע"ע אסיר . b"w > Slavery in Ancient Near East , New York 1949 , 66 Englisch-Deutsches Handworterbuch 1 , Berlin 1905 , 365 ; I . MENDELSOHN , TH . NOELDEKE , ZDMG 57 ( 1903 ) , 417 ; W . MUSS-ARNOLDT , Assyrisch-  אל הספר