לזכרו של אבי האהוב ישראל-צבי מלברגר אשר ידע לבכות . רבי אליעזר בן הורקנוס לעיתים מתוך הרגלנו בביטויי לשון שגורים , נדמה עלינו כאילו היו חכמינו ז " ל סלעים . אולם מסתבר , שאף הם היו רק בשר ודם , ובתור שכאלה היו ביניהם גם בעלי חולשות למיניהן . הגדולים שבהם ידעו גם לחיות כבשר ודם , ופעמים שאנו מבינים את גדולתם על פי יכולתם הרגשית , ובמקרים מסוימים על פי יכולתם לבכות . ואמנם , לא כולם יודעים לבכות או יכולים לבכות , סוד זה שמור רק לאלה המסוגלים להתרגש . מחומר זה קורץ כנראה רבי אליעזר בן הורקנוס . מעשה ברבי אליעזר בן הורקנוס שהיו לאביו חורשים והיו חורשים על גבי המענה והוא היה חורש בטרשין . ישב לו והיה בוכה אמר לו אביו : מפני מה אתה בוכה שמא מצטער אתה שאתה חורש בטרשין , עכשיו אתה חורש על גבי המענה . ישב לו על גבי המענה והיה בוכה . אמר לו : מפני מה אתה בוכה שמא מצטער אתה שאתה חורש על גבי המענה אמר לו : לאו . ולמה אתה בוכה אמר לו : שאני מבקש ללמוד תורה . אמר לו : והלא בן עשרים ושמונה שנים אתה , ואתה מבקש ללמוד תורה ? 69 פורסם ב " דימוי " בעריכת חוה פנחס כהן - כתב עת לספרות , אמנות , ביקורת ותרב...
אל הספר