לוכנר נגד ניו־יורק

[ LOCHNER V . NEW YORK , 1905 ] אופיו החוקתי של המימשל האמריקני והסמכויות הנרחבות שהוענקו לרשות השיפוטית כפוסקת בחוקיות פעולותיהן של הרשות המבצעת והמחוקקת דיים להסביר את העובדה , שמאז שנות השבעים של המאה הי-ט הפך בית המשפט העליץ למוקד ולצד במאבק שהתנהל על עיצוב דמותה של החברה האמריקנית . לעומת הלחץ הגובר להגדלת סמכויות הפיקוח והוויסות של המימשל על החברה לשם הגנת טובת הרבים מצאו חוגי ההון והיוזמה התעשייתית וכמו-כן היסודות השמרניים סעד והגנה ברשות השיפוטית , שמטבע ברייתה היא נוטה לשמרנות , בית המשםט העליץ נרתם בהכרעותיו במידה גוברת והולכת להשקפה , שעקרונות האינדיבידואליזם הכלכלי והחברתי ושל מדיניות ה'לסה פר' זהים עם אלה של החוקה ותואמים את משפטי הצדק הטבעי . המסקנה שהתחייבה מתפיסה זאת היתה , שכל צמצום בזכויות הקניין הוא סכנה לחירות הסרט ולאושיות הריפובליקה האמריקנית . במגמה זו נעזר בית המשפט העליון במספר מושגים וכנוהל של ה'קומוןלו' ( Law Common ) ונשען על תקנות מסוימות של החוקה . מקום מרכזי בפרשנות זאת תסס מושג 'חופש ההסכם' או החוזה , ( Liberty of Contract ) המסתמך על תקנת החוקה ( סימן א...  אל הספר