מתוך דבר־השנה הרביעי (3 בדצמבר 1888)

אל הקונגרס של ארצות הברית 1 בהתכנסכם עתה למילוי החובות שקיבלתם עליכם כנציגי עם חופשי ונדיב , כינוסכם עומד בסימן של מאורע רב עניין ורושם . בתום המושב הזה של הקונגרס תימלא מאת השנים הראשונה לקיומנו החוקתי כאומה . העובדה שהחזקנו מעמד מאה שנה אין בה כדי להבטיחנו , שאין לנו לחשוש עוד מסכנות בקיומו של מימשל מושתת על חירות העם , על כל הברכות הנישאות בו . אדרבה , הזמן מזהירנו לחקור בכובד ראש אם דקדקנו תמיד בעבר ללכת בדרך הביטחון , ואם נכונה לפנינו דרך פשוטה וישרה המוליכה אל האושר ואל ההתמד . כשהתחלנו בניסוי המימשל שלנו , היתה החוקה המפה שקיבלנו עלינו להנחותנו . סטייה מן הקווים שהותוו שם היא כישלון . רק דרך דבקות קפדנית בכיוון המסומן בהם ודרך הבלגה לפנים משורת הגבולות הנקבעים על ידיהם , יכולים אנו לתת לעולם מופת לכושרו של העם האמריקני למימשל עצמי . . 1 נאום זה חובר אחר הבחירות לנשיאות של נובמבר 1888 ולאחר שקליבלנד נוצח טל-ידי מתחרו הריפו בליקני ננימין הריסון . טובדה זו אולי מסבירה את חריפות הביקורת החברתית והעדר כל נימה של פשרה האופייניים לנאום זה . . 2 הכוונה לאישור וקבלת החוקה של ארצות הברית...  אל הספר
מוסד ביאליק