אין בכוונת ספר זה לתת תמונה ממצה על עמדותיה של ארצות הברית ביחס לעולם הסובב אותה ומדיניות החוץ שלה . המסמכים שנכללו בחלק הרביעי של הכרך הזה בתחום מדיניות החוץ תפקידם להראות את הקשר ההדוק בין האידיאולוגיה הלאומית ובין עמדותיה האופייניות של ארצות הברית ביחס לבעיות הבינלאומיות . לכאורה אפשר היה לטעון , שתפיסתה של ארצות הברית במדיניות החוץ שלה השתנתה בצו רה קיצונית בעשרים השנים האחרונות . בולטת לעין העובדה שהמסורת שהיתי . שלטת מאז ואשינגטון — להימנע מבריתות מחייבות עם העולם החיצוני—התהפכה על פיה מאז מלחמת העולם השנייה . ואין ספק , שאכן כן הוא . מאז מלחמת עולם השנייה לא זו בלבד שארצות הברית הפכה למעצמה העולמית התקיפה , החזקה והדי נאמית ביותר , אלא היא קיבלה עליה מדעת ומרצון להיות אחראית לדמותו של העולם ולמערך הכוחות הבינלאומי . אולם אם התכנים והעמדות הבינלאומיים של ארצות הברית השתנו וכאילו הת ה 0 כו , הרי לא השתנתה גישתה לבעיות הבינלאומיות , גישה אידיאולוגית מובהקת , המוכתבת במידה רבה על ידי מערכת הערכים והעמדות האידיאולוגיות המקובלות על האומד , האמריקנית . לעומת מעצמות אירופה ויאפאן לא...
אל הספר