ניסוח זה של האופי הלאומי והלאומיות האמריקנית מתקרב nrni מסוימת לתורת הלאומיות הרומאנטית שצמחה באירופה , וכמוה יש בו הן משום מנגנוךהגנה פנימי נגד יסודות שוויוניים ראד' קאליים והן משום צידוק למגמת התפשטות תוקפנית כלפי חוץ . עדיין נאחזים כאן אפוא ברעיון , שהכוח והשלטון חייבים למצוא את צידוקם בערכים כלל אנושיים ובתרומה שהם תורמים לאנושות כולה . אולם הצידוק הניתן להם משתית את התכונות שיש בהן ערך ותרומה אלה על סגולות אכסקלוסיביות של מוצא , גזע , דת והתפתחות היסטורית ייחודית . כך הופכת התפיסה הזאת לאידיאולוגיה של אי שוויון , של שלטון ושררה ושימוש בכוח כלפי חוץ . טבעי היה שתפיסה מעין זו תאמץ לה , במוקדם או במאוחר , תורת 'גזע' אשר תטען לייחודו ועליונותו הביולוגיים ההיסטוריים של 'גזע' מסוים — בנידון שלנו הגזע האנגלו אמריקני או האנגלו סאכסי —המעניקים לו מטבע ברייתו אותן תכונות שנותנות לו זכות ההתפשטות כלפי חוץ . המושג 'גזע' ( race ) נתפרש לראשונה במובן מוצא ממקור משותף ונבדל , משפחתי מעמדי , אתני או ביולוגי , ואולם לקראת תחילת המאה הי"ט הוא מקבל משמעות של ייחוד תרבותי , היסטורי וביולוגי , המרמז ע...
אל הספר