מתוך 'חקירה בעקרונות ובשיטת המימשל בארצות־הברית (1814)'

הפה שמכריז ברצינות , שעקרונות היושר מבטלים כל חוזה המונה את היחיד , הוא המכריז שמידת הצדק או המדיניות דורשות ששורת כתבי זכויות חוקיות המנים אומה יתקיימו ויפעלו פעולתם n זה משום הפיכתן הערמומית של מלים טובות לעיקרים כוזבים . אין זה חדש שנראה את הטעות מבקשת מחסה בלבוש האמת . האמונה התפלה שבכל הדורות כינתה עצמה דת . כך כתבי זכויות אלה , שכוונתם הבוגדנית היא לשעבד אומה על ידי כינון האריםטו י קראטיה בדורנו זה , משתופפים מאחורי המלים הטובות והישרות ' אמון הציבור ואשראי לאומי' , והם מצליחים בכך . משום שאיננו חושדים שדוגמה כוזבת ומכזבת מסתתרת מאחורי לשון נקייה , כשם שאיננו חושדים שג'נטלמן לבוש כהלכה יש לראותו גנב . כדי להגיע לאמת אין לנו להסתפק בחקירה מילולית . חייבים אנו לשקול את הפועל היוצא של כל חוק וכל תקנה , יהיו אשר יהיו כינוייהם , אם הוא על צד הצדק או הרשע . כ תב זכויות שאין לשנותו הוא פיתוי מתמיד למימשל לעשות הרע , והזמנה ליחידים לסייע עמו בכך ? , בעזרתו עשויה מפלגה שלטת לנצל סמכות זמנית ולהתקין לעצמה טובות הנאה לקבוצות או ליחידים על חשבון האומה . בזו אחר זו תחזורנה מפלגות על אותו מעש...  אל הספר
מוסד ביאליק