העמדנו בראש דיוננו את הקווים המייחדים את המחשבה המדינית של ארצות הברית והמצדיקים לטפל בה כמערכת אידיאית בעלת הומוגניות מסוימת , שמתפתחת על פי המגמות הטבועות בה מתחילה . בין אלה ציינו את יתרון משקלה של המחשבה הציבורית לעומת התרומה של הוגי דעות בודדים , תופעה הנובעת מעצם ההסכם האידיאי הרחב ביחס לאושיות החברה והמדינה , הסכם המתגלם בדפוסי המבנה המדיני ובצורות הפעולה של מוסדות החברה . הראינו עוד , שהסכם זה נובע ממנטאליות קולקטיבית חדשה המיוסדת בתחושת חיים מיוחדת , ביחס שונה לממדי הזמן ההיסטוריים ובהלך נםש של ציפייה , הנבדלים במידה רבה מאלה של המסורת האירופית , לפחות עד המאה העשרים . הבדלים אלה אינם כמובן מוחלטים , ואפשר למצוא יסודות זהים משני צדי האוקיינוס האטלאנטי . הייחוד מתגלה יותר בהיקף ההשפעה של יסודות אלה . מנטאליות זו נתהוותה , כפי שראינו , כתוצאה של נתוני יסוד הקשורים בעצם הסיטואציה ההיסטורית של ההתיישבות בצפון אמריקה . מהיותה למעשה יבשת ריקה היתה ההתיישבות בה בחינת התחלה חדשה בכל ממדי החיים הפרטיים והקולקטיביים . דפוסי החיים לא נקבעו על ידי הצטברות משקעי העבר בהווה » ומהיותה ארץ של...
אל הספר