רקע שרטוטה של תמונה כוללת ומקיפה של הנרטיב הלאומי ערב החתימה על הסכם אוסלו או תיאור מעמיק של יחסי הכוחות בין בכירי עולם התקשורת בישראל לבין ראשי השלטון הוא מסובך מאוד , בייחוד משום שהחברה הישראלית טרם התפנתה לבחינה מעמיקה של האירועים שקדמו להסכם ושל השפעתו עליה . זיהויה של תקופה זו כתקופת מעבר הרת גורל היתה למוסכמה ברורה . אך שאלת טיבם של השינויים המהותיים שפקדו את המדינה ואת החברה הישראלית והשפעתם ארוכת הטווח טרם הובררה כל צורכה . בהסתייגות עקרונית זו מהאפשרות ומההצדקה שבהצגתו של "רקע" משמעותי , אציין שני קווי התפתחות בולטים , שבמסגרתם יש ללמוד , לדעתי , את הופעתו של הנרטיב הלאומי בעקבות החתימה על הסכם אוסלו ורצח ראש הממשלה רבין . הקו הראשון עניינו הזהות הלאומית בישראל : זו עוברת תהליך בולט של "הפרטה" ופיצול , שבמסגרתו נחלשת כל הגדרה "מרכזית , " "לאומית" ודומיננטית שלה . בו בזמן הולכות ומתחזקות הגדרות "פריפריאליות , " מקומיות , קטנות יותר בהיקפן . קו ההתפתחות השני נוגע ליחסי הכוחות שבין תקשורת ההמונים לבין השלטון בישראל . כאן המדובר בהשתרשותו של מרכיב חדש בתרבות הפוליטית הישראלית , שע...
אל הספר