רקע — התפתחויות הנרטיב ויחסי הכוח לפני המלחמה הנרטיב הבתר ממלכתי עם ניצחונו של הליכוד בבחירות לכנסת ב 1977 הגיע הנרטיב הבתר ממלכתי לשיא השפעתו ' . נרטיב זה יש עמו מחויבות פחותה לעומת קודמיו . ערכיו מבטאים דאגות אישיות , שבאו במקומן של הדאגות הקולקטיביות . בניגוד לקודמיו , אין הוא מטיף ליצירת טיפוס חדש של אדם יהודי וחברה יהודית . אדרבה , במסגרתו מוצגים העם היהודי ותרבותו המסורתית כעומדים בשורש הזהות הישראלית . הערכים והסמלים הנלווים לנרטיב זה הם אתנו לאומיים בעיקרם . ההיסטוריה והתרבות היהודיים זוכים 2 למעמד על , אגב הדגשת השוני שבין היהודים לבין שאר אומות העולם . היחס אל היהדות המסורתית עומד , אם כן , בשורשו של הנרטיב . לדידו של הנרטיב הבתר ממלכתי , להיות ישראלי משמעו להיות יהודי . "הדת האזרחית החדשה , " התגלמותו של נרטיב זה בתחום הסמלים והטקסים , ביקשה לשלב ולהניע את החברה הישראלית היהודית ולתת לגיטימציה לערכיה הראשיים של המערכת הפוליטית באמצעות ביסוסם על אותו סדר נעלה , שהעם היהודי והמסורת היהודית הם מרכיב מרכזי בו . אשר על כן , נקטה דת אזרחית זו בגישת הפירוש מחדש של הדת המסורתית . ...
אל הספר