רקע בתקופת המעבר הקצרה שבין מלחמת ששת הימים לבין מלחמת יום הכיפורים לא חלו שינויים חשובים בתחומי הדת האזרחית בישראל וביחסי הכוחות בין השלטון לבין מוסדות תקשורת ההמונים במדינה . אדרבה , הילת הניצחון והתחושה , שבמבט לאחור יבנוה כותבים רבים "שיכרון הכוח , " שימשו ככלי לאשרורם ולאישושם של התנאים שרווחו בתום המלחמה . הניצחון הוכיח את צדקת הדרך . עמדה זו והזמן הקצר שבין שתי המלחמות הביאו לשימורם של התנאים הרלוונטיים , גם ביחס לנרטיב וגם באשר ליחסי הכוחות . במחקר תקשורת ההמונים בישראל מצוינת תקופת המעבר הזו כמי שהביאה את דפוס ההתגייסות ביחסי הכוח בין השלטון לבין התקשורת לכלל מיצוי ( ראו למשל כספי ולימור . ( 1992 התייחסויות שבדיעבד לנושא , הן מן הצד המחקרי והן מזה העיתונאי , מציגות את מלחמת יום הכיפורים כנקודת השבר במערכת היחסים בין שתי הרשויות , מערכת יחסים ששמרה על אופיה הכללי עוד מתקופת היישוב . תקשורת ההמונים נתפסה כאחראית במידה זו או אחרת למחדל — ההפתעה נוכח המתקפה הערבית , על ההלם העמוק שהמיטה על החברה הישראלית . ההתגייסות והכפיפות למרותו של השלטון הפוליטי , גורס ההסבר המקובל , סימאו את ...
אל הספר