רקע הכרחי — הנרטיב הלאומי עד 1967 1 במרכזו של הנרטיב הלאומי בתקופה שקדמה למלחמת ששת הימים עומדת מדינת ישראל , כפי שהכתיבה הדת האזרחית השלטת בעת ההיא , קרי , תפיסת הממלכתיות . נרטיב זה , שמילא תפקיד מרכזי ב"כינונה" של האומה היהודית ישראלית , מציג את מדינת ישראל כביטוי של הרוח הלאומית היהודית , כמימוש כמיהתו של העם היהודי לחירות ולריבונות בארצו , וכמי שתבטיח את אחדותו הלאומית של העם היהודי . מדינת ישראל נתפסה , במידה לא מבוטלת , בהגשמתו של חזון הגאולה היהודי , לפחות בחלקו , חזון שהוא תנאי הכרחי לגאולה אוניברסלית . הממלכתיות נטתה להשוות את עצם קיומה של המדינה לדרגה המוסרית הגבוהה ביותר . ביטחון המדינה הוצג אפוא כערך העליון , המוחלט . מדינת ישראל נתפסה גם כ"אור לגויים , " דימוי אליטיסטי המשקף תפיסה עצמית של עליונות מוסרית ואינטלקטואלית . מרכזיותה של המדינה מצאה את ביטויה גם במצאי הנרטיבים המיתולוגיים של הדת האזרחית . הקמת מדינת ישראל צוינה כמיתוס הלאומי המרכזי מכולם . מיתוס זה סימל "הישגיות , ניצחון , הצלחה , אומץ , ביטחון , כוח ויכולת" . ( Yehiya 1983 , 99 Liebman & Don- ) tm > n ליהדות ה...
אל הספר