פרק רביעי שיח והצדקה, תלונות ורגשות

במקום לדון בשוויון ובאישוויון בחברה נתונה ( או בעולם נתון ) באמצעות התבוננות מבחוץ , הבה נתבונן בהם מנקודת ראותם הסובייקטיבית של בני החברה עצמם . אפשר לומר שכאשר אנו מאזינים לשיח השוויון והאישוויון נשמעות תלונות על אישוויון . ( Temkin 1993 ; Carter 200 1 ) השאלה אינה אם האישוויון גרוע בפני עצמו , אלא אם האישוויון גרוע מבחינתם של בני האדם הנתונים במצב הנחות יותר — העניים . תשומת הלב שלנו מופנית לתלונות , והתלונות מצטרפות זו לזו . ככל שיש יותר תלונות בעולם , וככל שהתלונות חמורות יותר — העולם גרוע יותר . מבחינה סובייקטיבית כזאת , הדגש אינו בשוויון או באישוויון . הדגש הוא בעוצמת שוועתם של העניים . אנו דנים אפוא באישוויון מנקודת ראותם של בני האדם שבחייהם אנו עוסקים . כל אחד מהם מקשה : למה דווקא אני העני והוא העשיר , ולא להפך ? התלונות קושרות את ערך השוויון לדמוקרטיה . טבעי שתשומת הלב של אדם הנתון במצוקה מופנית לנעשה כאן ועכשיו , והשאיפה לחברה שוויונית אידאלית מעניינת אותו פחות . בוודאי , על השלטון להיות קשוב לתלונות של הנתונים למרותו , ואם אינו עושה זאת הם מתמרמרים ומאבדים בו אמון . בהקשר ז...  אל הספר