כתוצאה מעמדתם הנייטראליות של הדרוזים בארץ ישראל כלפי המפעל הציוני , במהלך העשור השלישי של המאה ה , 20- אי הצטרפותם למפלגות ולארגונים הפוליטים הערבים והצטיידותם בעיני היהודים כלוחמים נועזים ו"בעלי מוסר יותר מהמוסלמים" בעקבות המרד הדרוזי נגד הצרפתים , והתגבשות המדיניות במוסדות היהודים ליצור בקעים בין המיעוטים והכתות במזרח התיכון ולכונן ברית מיעוטים שהיהודים ישתלבו בה ופנית דרוזים ארצישראלים לנציגי הישוב בבקשת עזרה רפואית , משפטית וכלכלית , כל אלה הביאו את נציגי הישוב להענות לפנית הדרוזים להגיש להם עזרה ולנסות לנצל הזדמנות של סכסוך או קרע בינם לבין המוסלמים כפי שיתברר באירועים הבאים : א . הטלת ההאשמה על רציחת השוטר המוסלמי עבד-אל-ראוף אלקובג'י על דרוזי מע ' אר 1930 השוטר המוסלמי אלקובג'י נרצח על ידי שודד הדרכים הדרוזי הלבנוני פואד עלאמה באזור " ח'לת אלשער" בנפת טבריה , ביום 7 ביולי 1930 בגלל קשריו הרומנטים עם אשה דרוזית 11 ממע'אר . ' כוח משטרתי המונה כ30- שוטרים , נכנס למע'אר ולראמה עצרו את הגברים הדרוזים , התעללו בהם ועינו אותם ואף לקחו עמם רכוש רב במטרה לאלצם להודות במעשה הרצח או למסור ...
אל הספר