פרק שני: תמורות בחיי הדרוזים בארץ ישראל בתקופת המנדאט הבריטי

מראשית קיומה של העדה הדרוזית במאה 11 1 נאלצו בניה להעמיד בראש סולם העדיפויות שלהם כעדה את נושא המאבק על המשך קיומם כקבוצה נבדלת מאחרים לפחות מבחינה דתית , כפי שביטא זאת ההוגה והמנהיג הדרוזי הלבנוני הידוע כמאל גונבלאט : השאלה היא "נהיה או לא נהיה " ? לצורך זאת הדרוזים נקטו במספר דרכים וקוי פעולה זהים לאורך כל ההיסטוריה . א . עקרון "אלתקיה '' שמשמעו להטמע תיאורטית עם הסביבה . ב . להתיחס לכל בני הדתות והלאומים האחרים בכבוד ולשאוף לחיות בשלום עמם . ג . במקרה של התגוששות כוחות צבאיים-פוליטים על השליטה באיזור , לנקוט במדיניות ההמתנה על הגדר עד אשר יתבהרו העננים או לעיתים להצטרף לשני הכוחות לפעמים ביודעין ולפעמים דבר שבא מאליו . ד . אם הזדמן לדרוזים לשלוט שאפו יותר מכל שלטון אחר ליישם עקרונות הומאניים כלליים כמו צדק , שוויון וחופש כמו בימי פח'ר אלדין אלמעני . ( 1635-1590 ) ה . אס הדרוזים נדחקו לקרן זווית והועמדו בפני השאלה "יהיו או לא יהיו" הגיבו בעוצמה רבה וניצלו את כל כוחותיהם לעמוד בפני הסכנה המאיימת על קיומם . עם קוי מדיניות אלו והמשך מסורת קדומה דרוזי לבנון וסוריה וא"י נקטו באותם קוי מדי...  אל הספר
ד"ר רג'א סעיד פרג'