בין התכונות הראויות לשבח , בין קווי האופי הנאצלים , בין המעלות היתירות , הן בתחום האהבה הן מחוצה לה — הנאמנות ; שהרי הנאמנות היא מן י הסימנים המובהקים ביותר ומן הראיות הברורות ביותר לטוב המוצא ולאצילות היחס . במדרגות שונות היא מצויה , בהיות הברואים שונים בהכרח זה מזה במעלתם . לעניין זה חיברתי שיר קצר , ובו : מעשיו של כל ארם מורים על מוצאו , ודי במראה עיניים בלא לתור אחר עקבות ובו גם -.הראית מעודך הרדוף מצמיח ענבים ? היאגרו הדבורים בכוורותיהן את לשד האלף ? המדרגה הראשונה של הנאמנות היא נאמנותו של אדם למי שנאמן לו . נאמנות זו , מצווה היא וחובה המוטלת על האוהב ועל האהוב גם יחד . לא יסטה ממנה אלא מי שמוצאו בזוי , מי שנגרע חלקו [ במוסר ] ושום טובה לא תצמח ממנו . לולי העובדה שאין כוונתנו לעסוק באיגרתנו זו באופיו של אדם , בתכונותיו הטבעיות לעומת התכונות הנקנות , בכוחן של הנקנות להגביר את הטבעיות , או בהתדלדלותן של הנקנות בהיעדר בסיס טבעי להן — הייתי מרחיב את הדיבור בנושא זה כראוי לו . ואולם לא נתכוונו לדון כאן אלא בעניין האהבה בלבד , כמו שביקשת מאתנו , ואילו העניין האחר היה מצריך דיון ארוך מא...
אל הספר