אחרי בן , משנוצר החיבור בין האוהבים , בא תורה של חליפת המכתבים . המכתבים , נזקיהם בצדם . כבר ראיתי אוהבים הממהרים לקרוע את המכתבים , להשרותם במים ולמחות את עקבותיהם , שהרי שערוריות רבות היו שסיבתן מכתב . ולעניין זה חיברתי את בתי השיר האלה : קשה לי היום קריעת מכתבך , אך לאהבתנו לא יימצא קורע מוטב בעיניי שתישאר האהבה ותימדוה הדיו , כי הענף טפל הוא לשורשי לא אחת הכיל מכתב את מותו של בעליו , והוא לא ידע זאת כשעיצבוהו אצבעותיו צורת המכתב צריך שתהיה מעודנת בתכלית העידון , וסגנונו — הנאה שבסגנונות . חיי שמכתב הוא לפעמים פה לכותבו , אם מחמת כבדות לשון שלוקה בה האוהב , ואם מחמת ביישנותו או יראתו מפני האהוב . עד כדי כך מגיעים הדברים שכאשר נודע לאוהב שמכתבו הגיע לירי האהוב וזה קראו , מסב לו הדבר עונג מופלא , הממלא את מקומו של מראה פנים , ותשובתו של האהוב , והציפייה לקראתה , יש בהן שמחה השקולה כנגד שמחת הפגישה . משום כך אנו רואים לפעמים את האוהב מניח את המכתב על עיניו ועל לבו ומחבקו . זוכר אני אוהבים שהכרתי , מאותם היודעים לדבר והמיטיבים לתאר , המשכילים לבטא בלשונם את רחשי לבם , דברם דבור על אופני...
אל הספר