כל מבוקש חזקה עליו שיש דרך להגיע אליו ואמצעי להשיגו . היצירה יש מאין בלי אמצעי לא נתייחדה אלא ליודע הראשון , תשגה תהילתו . הדבר הראשון שהאוהבים המבקשים איחוד משתמשים בו כדי לגלות לאהוביהם את רחשי לבם הוא הרמיזה בדיבור , על ידי אמירת דברי שיר , או המשלת משלים , או שימוש בבית שיר במשמעות סמויה , או שימוש בחידות , או בלשון תשבץ . אופני המנהג הזה שונים הם אצל בני האדם לפי שיעור הבנתם ולפי מידת הריחוק או הקרבה , הפיקחות או הטיפשות , שהם מבחינים באהוביהם . מכיר אני אדם אחד שפתח את גילוי אהבתו בבתי שיר שחיברתי אני . בכגון זה פותח מבקש האהבה , ואם הוא רואה שטוב הדבר בעיני אהובו , הוא ממשיך בכך . האוהב האומר דברי שיר מן הסוג שהזכרנו , או משתמש בקישוטי הלשון שהגדרנו , אם הוא מבחין במשהו מאותם סימנים , הרי ציפייתו למענה של האהוב בדיבור , במבע הפנים או בתנועה היא מצב נורא שתלוי בין תקווה לייאוש . אפילו נמשך המצב הזה רגע קט , הוא החורץ את גורלו לשבט או לחסד . סוג שני לה , לרמיזה בדיבור , שאינו מתקיים אלא כששורר תואם בין האוהבים , והאוהב יודע שהוא נאהב . אז תבוא שעתן של התלונות , של מניית העוולות , ...
אל הספר