האהבה סימנים לה שהחכם יתחקה על עקבותיהם , והנבון יבוא עד $ חקרם . ראשון שבהם הוא המבט המתמשך , שהרי העין היא השער הפתוח אל הנפש . היא החודרת למעמקיה , המגלה את מסתריה והחושפת את צפונותיה . יש שאתה רואה אוהב מביט באהובו בלא ניד עפעף , ומבטו מלווהו בכל אשר ילך . עמו יפרוש לקרן זווית , ועמו יפנה לאשר יפנה , כזיקית הזאת אל השמש . לעניין זה חיברתי את הבתים האלה : אין למבטי מנוח אלא עליך , כאילו בך נתקיים מה שסופר על האבן השואבת אפנהו לכל אשר תפנה , ובאשר תלך ילך , כתואר ההולך אחר השם עוד מסימני האהבה , שכמעט תמיד מפנה האוהב את דבריו לאהובו , גם כשהוא מתכוון לפנות אל זולתו . העמדת פנים זו ברורה למתבונן מן הצד . האוהב קשוב לדבריו של האהוב ומתפעל מכל מוצא פיו , גם אם מופרכים דבריו מעיקרם ומפרים את חוקי הטבע . מאמין הוא לו גם כשהוא דובר שקר , ומסכים עמו גם בעשותו עוול נכון הוא להעיד לטובתו גם אם פשע , הולך בעקבותיו לכל מקום שילך , ואומר הן לכל דבר שיאמר . נחפז הוא ללכת אל המקום שאהובו נמצא בו , מתיישב בכוונה סמוך לו ומבקש את קרבתו . משליך הוא אחר גוו כל עיסוק המחייבו להסתלק מאהובו ; מקל ראש ב...
אל הספר