אכזבתם של המוני קורדובה מן האומיי שהם עצמם העלו לח'ליפות לא איחרה לבוא . האספסוף שגייס למשמר האלקסר החל נוהג ביד גסה באנשי קורדובה , וגם בקצינים הברברים , שהצטרפו על יחידותיהם למשטר החדש . ההמון הקורדובאי היה אף הוא עוין לברברים . ניסיון לפשוט על רובע אל ךסאפה , שבו התיישבו אנשי הצבא הברברים , העלה את חמתם של אלה על מוחמד אל מהדי . גם ביחסיו עם ה"סלאבים" העאמרים , נאמניו , לא נהג אל מהדי בתבונה , וגירש מקורדובה כמה קצינים גבוהים ( פתיאן , ( שהיו בשירות אל מנסור ובניו . הפתיאן המגורשים הגיעו למזרח אל אנדלוס , ומשם ניהלו נגדו מערכת תעמולה מוצלחת . בתחילה הניח מוחמד אל מהדי להשאם השני להישאר במגוריו הפרטיים , אך לאחר זמן אילץ אותו לעזוב את הארמון והושיבו תחת משמר בבית אחד מווזיריו בעיר . כדי לחסל אחת ולתמיד את אפשרות החזרתו לח'ליפות , הפיץ שמועה שהשאם השני מת , ציווה להביא לאלקסר גוויית נוצרי או יהודי שדמה לו , וקבע בסיוע עדותם של כמה נכבדים , בהם הקאדי העליון , אבן ך'כואן , שזו גווייתו של הח'ליף , שמת כביכול מיתה טבעית . הגווייה האלמונית נקברה ברוב פאר במאוזולאום של האלקסר . אבן חזם מעיד...
אל הספר