יציאת מצרים.

— נא ] יציאת מצרים היא סיום לפרשת ירידת מצרים , שהתחלותיה נעוצות בימי האבות . רקעה של הירידה מסתבר מסיפורי סי בראשית : יעקב ובניו יושבים היו בארץ כנען כקבוצת נודדים למחצה , מגדלי צאן ובקר ; רעב כבד איל ץ את בני יעקב לרדת למצרים כדי לקנות אוכל ; והמצריים הזמינום לגור בארצם , והקצו להם שטח מרעה רחב בארץ גושן ( ע"ע ) שבמצרים התחתונה . לפי התיאור המקראי , בתחילה נוח היה מצבם בארץ מגוריהם החדשה ואחר כך הורע בימי מלכותו של אחד הפרעונים , שכנה ערי מסכנות בקרבת מושבותיהם של בני ישראל' והן פיתום ורעמסס ( שמיא'יא ' ( והטיל על בני ישראל עבודת מס קשה כבניין אותן ערים ; הדור הרביעי של דרי מצרים ( כרי טו'טז ) הצלידו להימלט ממנה , ופנה ללכת לארץ כנען . לא הגיעה אלינו שום תעודה מצרית' המעידה על ישיבתם של בני ישראל כמצרים' אבל יש כמה תעודות מצריות הזורעות אור בעקיפין על המסופר במקרא . ובכלל אין להטיל ספק בשעבוד מצרים וביציאת מצרים , שהרי אין עם בודה י מלבו מסורת של שעבוד בראשית התהוותו . בפפירוס א נסטאסי וי ( סוף המאה הי"ג לפסה"נ ) מודיע סופרו של מבצר גבול מצרי לפרעה' שנתן לנודדי אדום את רשות הכניסה ל...  אל הספר
מוסד ביאליק