יצחק (ישחק ביר' לג,כו; עמ' ז,ט,טז; תה' קה,ט).

— השני באבות ישראל . בשבעים : ;/(; 00 * בפשי : איסחק ; ב : ^ . Isaac נא ] ה ש ם . — כנראה אין השם יצחק אלא צורה מקוצרת של שם תיאופורי כגון יןיחקאל או כיוצא בזה' והוראתו המקורית היתה : ישמח האל ויביט בפנים צוחקות' כלומר יחון . אפשר שהיה השם נהוג אצל הכנענים הקדמונים' שהרי מתוך כתבי אוגרית אנו למדים שרגילים לייחד לאל אבי האלים את הצחוק דווקא במשמעות זו ( ע"ע אל בפנתיאון הכנעני . ( גם במקרא מיוחס השחוק לאלהים' אבל בהוראות אחרות ( תה' ב'ד ; לז'יג ; נט'ט ; קד'כו . ( הרמזים לפועל צחק' הנמצאים בכמה מקראות שבסי בראשית בסמיכות לשם יצחק' אינם איטימולוגיות שונות של השם' המורות על חילופי מקורות . כפי שרגילים לחשוב רוב פרשני זמננו . הרמז הראשון' הבא כדברי האלהים אל אברהם.- וקראת את שמו יצחק ( ברי יז'יט ' ( פירושו שנצטווה אברהם לכנות את בנו בשם זה' שכבר היה שם מצוי ' כאמור' כשביל שיזכיר לו תמיד את המעשה' שהוא צחק בשעה שנתבשר על לידתו ( פס' יז . ( הרמזים הבאים אחר כך ( יח'יב טו : ותצחק שרה וכוי ; כא'ו : צחוק עשה לי אלהים ; שם' שם : כל השומע יצחק לי ; שם' פסי  אל הספר
מוסד ביאליק