טעמים (נגינות, נעימות).

—סימנים הבאים על יד סימני התנועות בטפסים המנוקדים של המקרא . תפקידם משולש : . 1 לשמש סימני נגינה לקריאת המקרא ( תורה , הפטרות' מגילות וכוי ) בבית הכנסת' וכל אחד ואחד מהם מסמן גוון מיוחד של נעימת הקריאה . . 2 להראות על ההברה המוטעמת שבמלה . מקומם בדרך כלל מעל או מתחת לאות של ההברה בעלת ההטעמה העיקרית של המלה . . 3 לציין את יחס הקרבה שבין המלים או חלקי הפסוק מבחינה תחבירית' ועל ידי כך קובעים הם את מקומות ההפסק בקריאה . נא ] מהותם המקורית . — נחלקו הדעות על מהותם הראשונית של הטעמים . יש אומרים' שתעודתם העיקרית תחבירית היתה' כלומר שנועדו מעיקרם להורות את מבנהו של המשפט על חלקיו השונים' ולשמש כזה סיוע חשוב לפרשנות המסורתית . דעה זו אמרוה חכמים עבריים וגם נכריים' בעיקר במאות הי"ז והי"ח . אף היו מי שניסו על פי כללי שימושם התחביר של הטעמים לעשות בהם תיקונים בכמה מקראות ששם נשתבשו , וגם להכריע בין מסורות חלוקות , כדרך שעשה , למשל' שד"ל באיגרותיו' או בר' בייחוד בס' תהלים . אחרים אומרים' שבעיקרם נקבעו הטעמים כדי להורות  אל הספר
מוסד ביאליק