טוביה, ספר טוביה.

—חיבור יהודי מתקופת בית שני . הוא כלול בתרגום השבעים' ומקומו שם לאחר ס' יהודית . לפי הכנסייה הקאתולית הוא ספר קאנוני , ואילו בכנסייה הפרוטסטאנטית ספר חיצוני הוא . הספר לא נשתמר בלשונו המקורית ולא נזכר בספרות היהודית הקדומה' לא בכתבי יוסף בן מתתיהו ולא ככתב פילון האלכסנדרוני , ואף אין הבאות ממנו בספרות התל מודית . לפי דינים וחשבונות מוקדמים של החופרים במערות קומראן נמצאו במערה הרביעית שרידים של שלושה כתבי ידות של ספר טוביה , אחד בעברית ושניים בארמית . השם המקורי של הספר היה כנראה "ספר דבר טובי . " בתרגומים היווניים טובי נקרא Tw / fofl או . ( T < opir ) Tcofien צורות אלו פרי שיבוש הן . גם בקטעים שבתוך המגילות הגנוזות הוא נקרא טובי . בוולגאטה נקרא טובי כשם בנו . Tobias נא ] תוכן הספר . —טובי איש משבט נפתלי , הוגלה לנינוה ' עם גלות עשרת השבטים בימי שלמנאםר מלך אשור . בעודו נער בארץ ישראל קיים טובי בדקדוק רב את כל המצוות התלויות במקדש בירושלים , ובשבתו בנינוה נזהר ולא אכל מלחם הגויים . כשהיה לאיש לקח טובי לאשה את חנה מזרע בית אביו והוליד ממנה בן יחיד ושמו טוביה . טובי היה גומל  אל הספר
מוסד ביאליק