חרשא.

— בני חרשא הם ממשפחות הנתינים שעלו עם זרובבל מן הגולה ( עז' ב'נב ; נחמי ז'נד . ( נות מפרש את השם מלשון חר י אבל אין לפירוש זה על ש' מה שיסמוך . ומסתבר יותר שהוא שם בבלי , החוזר גם בשם המקום תל חרשא שבבבל' שהתגוררו שם בימי הגלות משפחות עולים אשר לא יכלו להגיד בית אבותם וזרעם אם מישראל הם ( עזי ב'נט ; נחמי ז'סא . ( ואולי באו גם כני חרשא מתל חרשא' שהרי אין הכרח להניח שכל המשפחות שמוצאן ממקום זה פסולות היו . Norn , IPN , 229 ; LtTTMANN , SI , 316 a אלא שרידים ביזאנטיים בלבד . KanaQOQaa ( כפר חורשה (? שמזכירו פתולימאיוס באידומיאה הוא כנראה מקום אחר בנגב . אף ח'רסא « n era הנזכרת עם כמה מקומות אחרים שבהרי חברון בכתובת ערבית' המונה אדמות וקף של חרם אל חיליל' אינה כנראה אלא ח'רבת ודריסה ( לפי גרץ ( nrrn : [ Guthin ] שמדרום לדורא . משמעותו של השם חורשה ( או חורש ) לא נתבררה כל צרכה . הפירוש המקובל הוא הר' הר מיוער' יער' ומסתבר שאפילו כיון הכתוב לשם יישוב' בוודאי צמחו עצים בסביבתו' ואפשר שמפני שהעצים באותו אזור היו מועטים קראו למקום על שמם לסימן . אף אין מן הנמנע שמאותו הטעם השתמש הכתוב בכינוי ט...  אל הספר
מוסד ביאליק