2. חפר.

— עיר מלוכה כנענית הנזכרת ביהוי יב'יז' בין תפוח ובין אפק שבשרון . עם התפשטותם של בני ישראל בתקופת השופטים והמלוכה הישראלית היהודית מהרי הארץ מערבה' לחוף הים' נכללת חפר בנחלת מנשה . בוודאי יש קשר הדוק בין העיר חפר וה"ארץ" שלה לבין המשפחה הגדולה חפר המיוחסת לשבט מנשה ( יהוי יז'יב ' ( ויש סוברים' שהכוונה לאוכלוסי המלוכה הכנענית לשעבר' שנטמעה במנשה ( ע"ע מנשה ; שכם ; תרצה . ( בימי שלמה נתחלקה נחלת מנשה שבעבר הירדן מערבה לנציבויות שונות : הראשונה' השלישית' הרביעית והחמישית ( מל"א ד , ח יב , ( וארץ חפר צורפה אל הנציבות השלישית' שעירה הראשית היתה ארובות : בן חסד בארובות' לו שוכה וכל ארץ חפר ( שם' י . ( נציבות זו הקיפה כנראה חלק ניכר של השרון' מגבול ארץ פלשת ( מי הירקון (? בדרום עד נפת דאר בצפון' ומאשדות ההרים במזרח עד הים במערב . מכיון שמקומה של ארבות ( ע"ע ) היה ככל הנראה בסביבות כרכור ושוכה היא ךאס שוי ^ ה ( מצפון לטול כרם ' ( מסתבר שמרכזה של כל ארץ חפר היה באזור רחב הידיים של ואדי אל חואךיתי- ( משני עברי נחל אלכסנדר . ( מייזלר הציע לזהות את חפר עם תל או ; שאר' על שפתו הצפונית של נחל  אל הספר
מוסד ביאליק