חסד.

— עיקרו מעשי טובה הנעשים במקום שיש יחסי גומלים ; אף מורה הוא על מצב הנפש שהמעשים הללו מוכיחים עליו . יש מן המפרשים שזיהו חסד עם חן' אבל גליק דחה את דעתם' והדין עמו : שכן נאמר שם זה על יחס המאורשה לבחירה ( יר' ב'ב ' ( ועל יחס האשה ( בר' ד' יג ) והאלמנה ( רות ג' י ) לבעלה' וגם על הטוב שהבן גומל לאביו' אם עשייתו כרוכה בטרחה יתרה ( בר' מז'כט . ( ואף על פי שפעמים משמעו של חסד קרוב הוא למושג ה"רחמים ' '' הריהו נבדל מרחמי האב והאם המתעוררים מאליהם' וגם ממעשי ה"חך שהגדול במעלה עושה לפחות ממנו "חנם . " אף אין לומר' שמעשי החסד '' נאים להדדיות" בלבד ושמושג זה' בדומה לצדק ומשפט' הועבר מתחום המשפט לתחום התיאולוגיה ( קוןל ;( הנכון הוא' שחםד לעולם אינו מראה על יחסים משפטיים גרידא ( אברהם אינו מתחסד עם עפרון ' ( אלא על קיום הקשר הנפשי הבא מן הברית' ולא מן החוזה ( לופט האום ' ( כלומר' לכל היותר הוא מורה על , nobiie officium ולא על חובה ( פרוקש : — Freundiichkeit סבר פנים יפות . (  אל הספר