חנוך, ס' חנוך.

— מחשובי הספרים של האפוקאליפטיקה היהודית מימי בית שני ' והנוצרים כללוהו עם הספרים החיצוניים . נשתמר במלואו כחבשית בלבד . נא ] תוכן הספר ועניינו -. ספר חנוך הוא ילקוט של חיבורים מחוג הספרות הפםבדו אפיגרפית שמתייחסת לחנוך שבמקרא' המשמש בספרות זו פה לחזיונות אפוקא ליפטיים . כללה של הספרות האפוקאליפטית שהיא דנה בסודות העולם הקוסמולוגיים ובסודות אחרית הימים' ואף ספר חנוך כך . בספר חנוך רזי הבריאה נמסרים מפי עד ראייה' כביכול , שהרי חנוך התהלך את האלהים ( בר' ה' כב כד ' ( ובמםעיו על פני הקוסמוס נגלו לו הסודות הללו' ובכללם סודות האסטרונומיה והמיטיאורולוגיה וידיעות על גן עדן וגיהינום . לדברי הספר חזה חנוך גם באלהות עצמה' ויש בו בספר שני תיאורים ( יד ; עא ) של מעשה המרכבה' שהם התיאורים הראשונים ממין זה' שהגיעו לידינו מן הזמן שלאחר המקרא . על ידי זיקתו אל העולם של מעלה ידע חנוך גם את עתידות העולם עד אחרית הימים' ובספר זה הוא מספר על התמורות שיבואו באחרית הימים' על המשיח ותקופתו ועל יום הדין הגדול . ולפי שחנוך המקראי הוא בן התקופה שהנפילים היו בארץ ( ברי ו 'ד ' ( ניתן בספר חנוך הרבה מקום למיתוס ה...  אל הספר
מוסד ביאליק