— החול ובמיוחד החול אשר על שפת הים ( בר' כב'יז ; שופי ז'יב ; מל"א ד'כ ; ועוד , ( וכן חול הים ( בר' לב'יג ; הו' ב'א ; ועוד ' ( בגרגריו המרובים לאין מספר , משמש במקרא תמונה שכיחה לריבוי בלתי מוגבל . וכיוצא בזה משמש חול הים לציין כובד ונטל ( מש' כז'ג ; איוב ו'ג . ( גם בכתובים כגון : כי שפע ימים ינקו ושפוני טמוני חול ( דב' לג'יט ;( וכחול ימים עוף כנף ( תה' עח'כז ' ( משמש החול כלשון ריבוי מופלג ; וכן גם באיוב כט'יח : ואמר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים . אמנם דרשו חז'יל ( סנה' קח'ב ; בר"ר יט'ה ' ( ובעקבותיהם פירשו גם כמה מחוקרי המקרא החדשים' חול ככינוי של עוף אגדי המחדש את נעוריו לימי עולם' הואיל וראו במלים ארבה ימים תיאור של חיים ארוכים למעלה מן השיעור הניתן לאדם בטבע ; וזאת בעקבות האגדה שרווחה בעולם הקלאסי על העוף פביכס ( הסיודוס ; הרודוטוס ; 73 ' 2 ועוד ; וכך השבעים , & 01 vt £ מלה המשמשת ביוונית גם כשם לעץ התמר . ( ואולם אין לייחס כוונה זו לכתוב' המדבר גם כאן על חול ימים ; וכנראה אף כאן אין לגרוס ; מים כמסורת הניקוד אלא פירוש הדברים הוא : וכחול ימים ארבה' כתמונה הרווחת במקרא על ריבוי הזרע ...
אל הספר