סוגיה נוספת בה עדיין לא בא צלם א-לוהים לידי ביטוי במשקל הראוי לו היא הסוגיה האקולוגית . קשה למצוא במקורות הקדומים דברים נורמטיביים מובהקים המלמדים על משקל האקולוגיה ועל אחריות האדם על עולמו . כראיה יש המביאים את המדרשים הבאים : בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון , נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו : ראה מעשיי , כמה נאים ומשובחין הן , וכל מה שבראתי , בשבילך בראתי . תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי , שאם קלקלת , אין מי שיתקן אחריך ( קהלת רבה ז , יט . ( ברם , מדרש זה אינו עוסק בקלקול העולם והחרבת העולם במישור הפיזי שלו . הוא עוסק בהקשר הרוחני והמוסרי שלו . ניתן כמובן לטעון כי גם לשמירת הסביבה יש הקשר מוסרי , ונדון בכך בהמשך דרכנו , אולם לא הסביבה היא העומדת במוקד מדרש זה כי אם הקלקול הערכי של העולם . אנו מוצאים לאורך התורה תלות של שלום העולם במעשיו המוסריים של העולם . למן המבול שהשחית את העולם כולו בשל מעשה אדם , ועד האיום ב " גפרית ומלח שרפה כל ארצה . " בשעה שאנו מתבוננים על האדם כנושא את " צלם א-לוהים " משתנה התמונה לחלוטין . הברכה בה בירך הקב " ה את האדם – " ורדו בדגת הים וב...
אל הספר