את הדיון ניתן לבסס גם על העובדה שתורת ישראל הובילה את יסודות זכויות האדם בשעה שהיא הופיעה בעולם . חידושים רבים באו מבית מדרשה של תורת ישראל . תורת ישראל יצאה נגד שריפת בנים ובנות בשעה שהיא הייתה מקובלת בעולם : " השמר לך פן תנקש אחריהם אחרי השמדם מפניך ופן תדרש לאלהיהם לאמר איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם ואעשה כן גם אני . לא תעשה כן לד' א-להיך כי כל תועבת ד' אשר שנא עשו לאלהיהם כי גם את בניהם ואת בנתיהם ישרפו באש לאלהיהם " ( דברים יב , לא ;( התורה ציוותה לשבות ביום השבת ולהעניק את זכות המנוחה גם לעבד : ... " ויום השביעי שבת לד' א-להיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמרך וכל בהמתך וגרך אשר בשעריך למען ינוח עבדך ואמתך כמוך . וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויצאך ד' א-להיך משם ביד חזקה ובזרע נטויה על כן צוך ד' א-להיך לעשות את יום השבת ( שם ה , יד-טו . ( הבשורה כי גם העבד זכאי למנוחה הייתה בשורה מהפכנית בעולם , ותורת ישראל היא שחידשה את היסוד הזה הקשור בזכויות האדם , ומופיע מאוחר יותר ולאחר שהעולם כולו התקדם כאחת הזכויות המובהקות : ... " כל אדם זכאי למנוחה ולפנאי , ובכלל זה...
אל הספר