כיום אנו מצרפים למעמד הנישואין גם את קריאת הכתובה . עניין אחד מרכזי טמון בו והוא הכנסת שפת החובות למעמד המשפחה . אין הקמת המשפחה כוללת בתוכה רק את האהבה והחיוביות , אלא גם את הימים המעוננים , בהם רובצת עננה בין בני הזוג . ברכות הנישואין מדברות על אהבה אחווה ושלום ורעות ; הכתובה מדברת על חובות . הכנסת שפת החובות למעמד הנישואין מעצבת יפה את שני המימדים של הנישואין בישראל – הזכות והעונג הגדולים שבהתקשרות ההדדית והעובדה כי מדובר גם בהגשמת חובה וייעוד . כפי שנראה לקמן , תורת ישראל מדברת יותר בשפת החובות ופחות בשפת הזכויות . שפה ייחודית זו מחלחלת גם להקמת בית בישראל . יסודות הבית הנוצקים בשיח אהבה ואחווה שלום ורעות אינם מטשטשים את העובדה כי לבית זה יש משמעויות גם בשפת החובות : בין אם מדובר במשמעויות כלכליות שונות , ובין אם מדובר באחריות לקיומם של חיי משפחה תקינים . כך נבנה בית בישראל , בעולמם של בעלי צלם א-לוהים הנוטלים על עצמם את חובת המשכיות הדורות .
אל הספר