בשעה שחתמה התורה את הסיפור השני העוסק בבריאתו של האדם ובמפגשו עם חוה אשתו - סיפור גן עדן - היא נטשה את התיאור ההיסטורי על שאירע ביניהם , ופנתה אל העתיד : " על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד " ( בראשית ב , כד . ( בפסוק זה קיפלה התורה את כל יסודות הזוגיות לאור דרכה . הפסוק מלמד כי שלושה יסודות בונים את הקשר בין איש ובין אשתו . ראשון בהם הוא עזיבת האיש את אביו ואת אמו והפיכתו לישות עצמאית המקימה משפחה חדשה עם אשתו . זו הזוגיות הנוצרת מעצם העובדה שהוא עוזב ישות אחת ומקים יחד עם אשתו את השנייה : מכאן אתה למד עד שלא ייקח אדם אשה אהבתו הולכת אצל הוריו , לקח אשה אהבתו הולכת אחר אשתו , שנאמר ' על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו' - וכי יעזב איש את אביו ואת אמו ממצות כבד ? אלא שאהבת נפשו דבקה אחר אשתו שנאמר ותדבק נפשו בדינה , ואומר ודבק באשתו והיו לבשר אחד ( פרקי דרבי אליעזר לא . ( התורה עצמה מלמדת על הלגיטימיות של עזיבה זו , אף שייתכן והיא מנוגדת לכיבוד אב ואם . זה דרכו של העולם , וילדים עוזבים את בית הוריהם ומקימים את ביתם שלהם . היסוד השני הוא המיניות – ודבק באשתו...
אל הספר