היחס הכפול בין ריקון האדם בפני ריבונו של עולם המנהל את העולם ובין נטילת האחריות על ידו בא לידי ביטוי בשתי ההתייחסויות שאנו מוצאים לנסים . אחד הסיפורים המופלאים במסכת שבת מדגים זאת בצורה הטובה ביותר : תנו רבנן : מעשה באחד שמתה אשתו והניחה בן לינק , ולא היה לו שכר מניקה ליתן , ונעשה לו נס ונפתחו לו דדין כשני דדי אשה והניק את בנו . אמר רב יוסף : בא וראה כמה גדול אדם זה , שנעשה לו נס כזה ! אמר לו אביי : אדרבה , כמה גרוע אדם זה שנשתנו לו סדרי בראשית ! ( שבת נג ע " ב . ( גמרא זו אינה עוסקת במקומו של הנס בתפיסת העולם התיאולוגית ובהתמודדות בשאלת השינוי במגמה הא-לוהית ודרכי התערבותו במהלך ההיסטוריה . הסיפור עוסק במשמעות הקיומית של הנס ובשאלה מה ניתן ללמוד על האדם הזוכה בנס . רב יוסף הדגיש את מעלתו העליונה שנעשה לו נס כזה , ואילו אביי הדגיש את הנחיתות הקיימת בעצם ההזדקקות לנס . מדרכו העקרונית של המהר " ל בביאורי האגדות למדנו כי הדרך הנכונה לפרש את דברי חכמים החלוקים זה על זה באגדה אינו להציג את דבריהם בדרך המחייבת לבחור באחת הדעות בלבד . נכון לקרוא את העמדות כהצגת בחינות שונות של הסוגיה עצמה . ה...
אל הספר