המפגש עם הא-לוהים ועם ציוויו , ההכרה בתלות ובצורך בסיוע משמים כדי לאפשר את ההתמודדות עם אתגרי העולם – הם שיצרו את חלל הנסיגה והם שפתחו את המרווח הפנימי שנולד באדם להיכרות רחבת היקף עם כל הסובב אותו . האדם עומד מול הא-לוהים , והופעתו הכובשת של ריבונו של עולם מחייבת אותו לפנות מקום בתוכו . מעבר לכך , ריבונו של עולם הוא גם מורה הדרך לנסיגה זו . כאמור , כביכול נסוג ריבונו של עולם עצמו אין ספור פעמים ונמנע מגילוי מלא של מציאותו . זו המשמעות העמוקה של מידת הרחמים הא-לוהיים . שכן מהי אותה מידת הרחמים ? המעיין היטב בי " ג מידות של רחמים יחשוף שמידת הרחמים אינה ויתור . חכמים אף ביטאו עיקרון זה ביתר חריפות ואמרו כי ... " כל מי שהוא אומר שהקב " ה ותרן הוא יתוותרון בני מעוהי " ( בראשית רבה סו , ד . ( לא יהיה זה נכון גם מבחינה מהותית לראות במעשה ד' ויתור , כיוון שבוויתור נחשף גם בוז מסוים המובע מהצורך בוויתור , ומקורו לעתים דווקא בהשפלה . בעולמם של המקובלים מודגש העלבון הפנימי הטמון ב " נהמא דכיסופא . " י " ג מידות של רחמים אינן מבוססות אפוא על הנהגה ותרנית של ריבונו של עולם . הן מלמדות כי מהותה של...
אל הספר