צלם א-לוהים אינו רשאי להטיל אחריות על גורם אחר . צלם א-לוהים אחראי למעשיו . ההלכה כולה מדברת בשפת האחריות . היא מכירה בחולשות אנוש , ויסודות רבים בהלכה מתייחסים אף לחולשות : " לא ניתנה תורה למלאכי השרת ;" " מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין ;" " אונס רחמנא פטריה ;" " לא דיברה התורה אלא כנגד יצר הרע " ועוד ועוד . דווקא ריבויים של אלה מלמד על היסוד הגדול העומד בבסיס ההלכה , כשכללים אלה מהווים את היוצא מן הכלל . ההלכה מכוונת את האדם להיות אחראי למעשיו . בשעה שהוא פועל כראוי הוא זכאי להביט בשביעות רצון עצמית מסוימת על מעשיו , להודות לריבונו של עולם ולשמוח בהישגיו . בין הראשונים היו שביארו כי " ואמרת בלבבך כוחי ועוצם ידי " אין ביאורו " פן תאמר בלבבך " כי אם זכות אמירה : ... רצה בזה , כי עם היות שאמת שיש באישים סגולות מיוחדות לדבר מהדברים , כמו שיש אנשים מוכנים לקבל החכמה , ואחרים מוכנים לשית עצות בנפשם לאסוף ולכנוס , ולפי זה יהיה אמת בצד מה , שיוכל העשיר לומר כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה . עם כל זה , עם היות שהכח ההוא נטוע בך , זכור תזכור הכח ההוא מי נתנו אליך ומאין בא . והוא אומרו וזכר...
אל הספר