בהרצאה האחרונה ראינו שכאשר השיטה הפרגמטית פונה לטפל במושגים מסוימים היא אינה נעצרת בעיון מלא הערצה בהם , אלא צוללת אתם אל תוך נהר הניסיון ומרחיבה באמצעותם את שדה הראייה . משמעותם היחידה של המושגים תכנון , רצון חופשי , הרוח המוחלטת , רוח לעומת חומר , טמונה בהבטחה שהם נושאים בחובם בנוגע לעתידו של העולם שלנו . בין שהם אמיתיים או שקריים , משמעותם נעוצה במליוריזם הזה . לעתים חשבתי על התופעה האופטית המוכרת בשם " החזרה מלאה " כדימוי טוב לאופן שבו הפרגמטיזם תופס את היחס שבין מושגים מופשטים לממשויות קונקרטיות . החזיקו כוס של מים מעט מעל לעיניים והביטו מבעד למים בפני המים — או , מוטב , הביטו באותו האופן מבעד לאחת מדופנותיו השטוחות של אקווריום . אז תראו השתקפות זוהרת במיוחד , נאמר , של להבת נר , או של כל אובייקט ברור אחר שתשימו בצדו האחר של כלי הקיבול . בתנאים האלה אף אחת מקרני האור של להבת הנר אינה חודרת מבעד לפני השטח של המים אלא כל אחת מהן מוחזרת בשלמותה אל תוך המעמקים . הבה נניח כעת שהמים מסמלים את עולם העובדות החושיות והאוויר שמעליהם את עולם המושגים המופשטים . שני העולמות כמובן אמיתיים , ופו...
אל הספר