אחת מתוצאות מלחמת 1948 היתה הפיכת רוב נכסי הווקף לנכסי נפקדים , אשר הועברו עם כל שאר נכסי הנפקדים ( הנעדרים והנוכחים ) לרשות האפוטרופוס על נכסי נפקדים ומשרד הדתות . משרד הדתות מינה ועדים של נכבדים מוסלמיים ואלה ניהלו את רכוש הווקף בערים המעורבות , רכוש שהיה רק חלק קטן מאוד מסך כל נכסי הווקף . הוועדים ייעצו למשרד הדתות בנוגע לאופן הקצאת כספי הפרות שהניבו הנכסים . הסדרי ניהול הווקף הללו נחשבו לזמניים . המוסלמים לא חדלו כל העת לתבוע את החזרת רכוש הווקף לניהולם הישיר על ידי מוסדות אוטונומיים . רק ב 2 . 2 . 1965 אישרה הכנסת , לאחר שש שנות דיון , את החוק שהסדיר סופית את הבעלות על נכסי הווקף ואת ניהולם . חוק זה נקרא "חוק נכסי 0 נפקדים ( תיקון מס' ( 3 ( שחרור נכסי הקדשות והשימוש בהם " . " ( על פי לשון החוק מועברת הבעלות על כל נכסי הווקף בארץ לידי האפוטרופוס . '" אף שהחוק נגע לכל נכסי הווקף בארץ , הרי בעניין הוועדים נקבע על פיו שהם יוסיפו להתקיים רק בערים . עקב לחצם של הח"כים הערביים נכללה בחוק גם אפשרות עתידית — שלא מומשה גם שנים רבות לאחר מכן — להקים ועדים גם בכפרים הערביים . " על נכסי הווקף...
אל הספר