התכנית הדו שלבית של "חברת הכשרת היישוב , " מהשנים , 1914-1908 להתיישבות בכפרי פועלים עם משקי עזר ובכפרי איכרים זעירים , על קרקע לאומית או פרטית , ותכנית היישוב הקואופרטיבי של אופנהיימר מהשנים , 1914-1911 הומרו החל משנת 1912 על ידי מתיישבים בכוח ועל ידי אישי ציבור בתכנית בלעדית — התיישבות קואופרטיבית של איכרים זעירים על קרקע לאומית . אף על פי שהיה צפוי שתודגש הכוונה לבסס שאיפה זו על עקרונות התיישבות הרצליינים , כמעט שלא הושם דגש על כך . מעובדה זו התעלם בוועידה השלישית של פועלי יהודה ( טבת תרע "ג ) , 1913 ברל כצנלסון , כששלל את צורת הכפר עם משקי עזר : מושב העובדים צריך להתקבל בעבודה היישובית לשיטה . יסודותיו העיקריים שכלתם אין לו שום זכות קיום , מפני שהוא חדל אז להיות מה שהוא , הם : עבודה עצמית ... אחריות הדדית ואריסות עולמית על קרקע לאומית ' . אמונתם של רבים בסיכויי הצלחתו של כפר חקלאי קואופרטיבי המבוסס על משק משפחתי זעיר גברה לאור הניסיון השלילי שהצטבר במושבי הפועלים עם משקי העזר . לכך נוספו הספקות שעורר הניסיון במרחביה וההסתייגות מצורת ההתיישבות בקבוצה . מגמה זו הביאה להתעניינות מחודש...
אל הספר