פרק ראשון רעיון ההתיישבות השיתופית כתפישה כלכלית־חברתית

כבר בראשית דרכו כמנהיג התנועה הציונית אימץ ד"ר תיאודור הרצל את הרעיון של הקמת יישובים בקואופרטיבים יצרניים חקלאיים . הרעיון לא היה פרי הגותו האישית . הוא היווה חלק מתכנית כוללת שהרצל גיבש בהשראת רעיונות מודרניים שרווחו באותה תקופה ואומצו בחלקם גם על ידי יחידים וקבוצות מחובבי ציון . כבר בתחילת היומן מציין הרצל שהוא מסתמך "רק על 1 גורמים ריאליים ... ואילו הדמיון טמון בצירוף שלהם " . בגישה זו הוא מחזיק גם בספרו מדיבת היהודים , שם הוא קובע שאינו מתיימר לטעון שמצא את 2 צורת הרעיון המוגמרת . גישה זו באה שוב לידי ביטוי בנאום הפתיחה של הרצל בקונגרס החמישי שם הכריז שגיבוש הצורה הסופית "תלוי בעם עצמו , " ואחר כך , בספרו אלטנרילנד , קבע תוך התייחסות מפורשת למקורות ההשראה , כי "כפר זה נוצר מתוך ניסיונות וספרים וחלומות" של עמים 4 אחרים . הרעיון שאפשר להקים כפרים של איכרים זעירים על קרקע ציבורית או לאומית במסגרת של קואופרטיבים חקלאיים יצרניים המתבססים על עבודה עצמית , הועלה מחדש בסוף המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים , כאחת הצורות של קואופרציה יצרנית , בתקופה שבה הפכה התנועה הקואופרטיבית לתנועה בינ...  אל הספר